ככלל, הפרעות התנהגות הן הפרעות המאובחנות בילדות ומאופיינות בקושי בשליטה עצמית, בוויסות רגשי והתנהגותי, בקושי להתאים את ההתנהגות לנורמות המקובלות ולציית לסמכות, ובנטייה לפגוע באחר. הן שכיחות בהרבה בקרב בנים בהשוואה לבנות. בקרב בנים השכיחות מוערכת ב 6%-16%, ובקרב בנות 2%-9%.
הפרעת התרסה התנגדות (ODD), ההפרעה השכיחה ביותר בקרב קבוצת הפרעות זו, היא הפרעה התפתחותית עם דפוס חוזר ונשנה של התנהגות מתריסה מתנגדת ועוינת כלפי דמויות סמכות הנמשכת לפחות שישה חודשים. כדי לקבל את האבחנה, על הנבדק להתאים לפחות לארבעה מבין הקריטריונים הבאים:
- מאבד את סבלנותו – מהיר חימה
- לעתים קרובות מתווכח עם מבוגרים.
- לעתים קרובות מסרב או מתנגד לדרישות וחוקים.
- מטריד אנשים מבוגרים.
- נוטה להאשים אחרים.
- סף גירוי ותסכול נמוכים.
- כעוס ומלא התנגדות.
- נקמני ונוטר טינה .
ברבע מהמקרים ההפרעה מתפתחת לכדי הפרעת התנהגות מלאה (Conduct disorder), הכוללת דפוס מתמשך וחוזר של התנהגות המפרה באופן ברור את זכויות האחר או את נורמות ההתנהגות התואמות את הגיל. הפרעה זו תתקבל כאשר מתקיימים שלושה לפחות מהקריטריונים הבאים:
- התנהגות תוקפנית כלפי אנשים או בעלי חיים.
- הרס רכוש: הצתת אש המכוונת לגרימת נזק משמעותי, הריסת רכוש של אחרים במכוון.
- גניבה או הונאה.
- הפרה משמעותית של חוקים, כולל היעדרות תכופה מבי”ס מתחת לגיל 13.
בדומה להפרעות אישיות, גם הטיפול בהפרעות התנהגות הוא מורכב ודורש צוות רב-מקצועי, ושיתוף פעולה בין גורמי הטיפול השונים. בין היתר, כיוון שמדובר בצעירים, יש תפקיד נרחב להורים כסוכני שינוי מרכזיים, ולשם כך הדרכת הורים תופסת מקום משמעותי בטיפול. בחירת מוסדות לימוד מתאימים, והתאמת המוסד הלימודי לצרכי הילד גם הם יקבלו מענה בהתאם לצורך, ולא פעם יגוייסו אנשים מתוך הקהילה או מתוך הצוות ויוכשרו לשמש כמטפלים אישיים לילד או לנער בתוך סביבתו הטבעית.