מבחנים השלכתיים הם אחת הדרכים לחשיפת תכנים פנימיים של האדם. במבחנים מוצג גירוי (כגון תמונה), פעמים רבות גירוי נייטראלי,עמום או רב משמעי, והתגובות שאותו גירוי מעורר אצל הנבדק, מעידות על הנבדק יותר מאשר על הגירוי. המסקנות לא יתבססו על מבחן אחד או על גירוי אחד, אלא על צירוף וסינתיזה של מכלול התגובות. מבחנים השלכתיים דורשים מיומנות הן בהעברתם ובמיוחד בניתוחם, ורק פסיכולוגים שהוכשרו לכך ינתחו את תוצאות המבחנים הללו.
נדגים את המבחנים ההשלכתיים העיקריים המשמשים בהערכות פסיכולוגיות:
מבחן רורשאך הוא מבחן שבו מוצגים בפני הנבדק כתמי דיו, ועל הנבדק
לומר את האסוציאציות שלו בתגובה לאותם כתמי דיו. זהו אחד המבחנים המוכרים
והמורכבים ביותר.
TAT – Thematic Apperception Test הוא מבחן שבו 31 כרטיסים (אין חובה להשתמש בכולם) עם תמונות בשחור לבן, ועל הנבדק לספר סיפור על פי התמונה.
מבחני ציורים הם מבחנים בהם מתבקש הנבדק לצייר פריט או פריטים מסוימים (דמות, עץ ובית – הן המטלות השכיחות ביותר) ולספר על מה שצייר.
מבחן השלמת משפטים – מעורר אסוציאציות חופשיות באמצעות התחלת משפטים, שהנבדק מתבקש לסיימם בתוך זמן נתון. המבחן נערך בעל פה או בכתב.
מבחן בנדר – גשטלט שונה במקצת מיתר המבחנים ההשלכתיים, משום שהוא מבחן מובנה הדורש העתקה של צורות מכרטיסיות.
הוא בוחן מצד אחד יכלות ויזו-מוטוריות והוא משמש לאיתור של ליקויים
אורגניים. מצד שני, ניתן גם להתייחס לתוצאות כבסיס לניתוח השלכתי, ולכן הוא
נחשב גם כחלק מסוללת המבחנים ההשלכתיים.