הפרעות קשב וריכוז הן שכיחות ביותר ועל פי נתוני משרד הבריאות, הפרעות אלה קיימות ב 5%-10% מכלל ילדי בית הספר עד גיל 12. חלק ניכר מילדים אלה ימשיכו לסבול מהפרעות אלה גם בגיל ההתבגרות (80%), ואף בגיל הבגרות (כמחצית מן הסובלים בילדות). האבחון והטיפול בהפרעות אלה הוא קריטי, שכן מחד מדובר בהפרעות הניתנות לטיפול בחלק ניכר מן המקרים, ומאידך – היעדר טיפול עלול להוביל לתוצאות לא רצויות בטווח הרחוק, כולל התפתחות של הפרעות נלוות שונות, שלא לומר השפעה על בחירות מהותיות שישפיעו על מכלול חייו הבוגרים של המטופל.
עקב חשיבות הנושא ושכיחותו, הוציא מנהל הרפואה בשנת 2010 חוזר שקבע מי יכול לאבחן הפרעות קשב וריכוז, באלו כלים עליו להשתמש, ומהם הקריטריונים לאבחנה. במכון אנו מקפידים על הסטנדרטים שנקבעו על ידי מנהל הרפואה.
האבחנה המדויקת והתאמת הטיפול (תרופתי או אחר) הן קריטיות ביותר. לא פעם קשה מאוד להבדיל בין מצבים כמו דאגות, חרדות, או מצב רוח ירוד, לבין הפרעות קשב וריכוז, שכן במצבי מתח ודאגה נפגעים באופן טבעי גם הריכוז והקשב. לא פעם יש צורך לטפל תחילה במצב הרגשי, עוד בטרם ניתן לטפל בהפרעות הקשב והריכוז. מצבים שכיחים אחרים הם מצבים בהם הפרעת הקשב משולבת בהפרעות התנהגות, או כוללת מרכיב אימפולסיבי והיפראקטיבי משמעותיים, ודווקא הפרעות אלה נמצאות במוקד ודורשות התייחסות נפרדת.
הערכת קשב וריכוז במכון נעשית באמצעות ראיון ובדיקה קלינית ושימוש בשאלונים. האבחנה מתוקפת גם באמצעות תוכנה ממוחשבת המאפשרת הערכה של חומרת הבעיה ביחס לבני הגיל, בדיקת המרכיבים השונים של ההפרעה, וכן מעקב אחר הצלחת הטיפול.
הבדיקה הממוחשבת נעשית במקום, על פי הצורך הקליני, ומאפשרת התרשמות קלינית והתרשמות אובייקטיבית ממוחשבת זו לצד זו, בזמן אמת. נייר עמדה של האיגוד הישראלי לרפואת ילדים קבע אלו מבחנים ממוחשבים מומלצים לבדיקת הפרעת קשב וריכוז, ובמכון אנו עומדים בסטנדרטים אלה, ועושים שימוש במבחן מוקסו.
הפרעות קשב וריכוז והמגזר החרדי
לא פשוט למצוא שכיחות של הפרעות קשב וריכוז בקרב אוכלוסיות שונות. בארץ בוצעו מעט עבודות שהשוו הפרעות קשב וריכוז במגזרים שונים. בעבודה שפורסמה בשנת 2014, למשל, נמצאה שכיחות נמוכה יחסית של אבחון הפרעת קשב וריכוז בקרב בני המגזר הערבי והדרוזי. סביר להניח כי הסיבה אינה שכיחות נמוכה דווקא, אלא שיעורים נמוכים של פונים לטיפול ולאבחון מקרב בני מגזר זה.
דבר נוסף המשפיע על אבחון הפרעת קשב וריכוז תלוי במטלות החיים שעל האדם לבצע. ככל שסדר היום ארוך יותר, וככל שנדרשות מהילד או הנער יותר שעות של לימוד, הרי שדרישות הקשב והריכוז לצורך התאמה חברתית ולימודית גבוהות יותר.
התבוננות פשוטה במערכת לדוגמה של כיתה ט’ עיונית (למחוננים במקרה זה) בהשוואה לסדר יום טיפוסי בישיבה קטנה (שכבת גיל מקבילה) מראה את ההבדל התהומי בדרישות הקשב היומיות בין אלה לאלה.
מערכת שעות טיפוסית בישיבה קטנה
7:00 תפילה
8:00 ארוחת בוקר
9:00 שיעור וסדר ראשון
13:00 מנחה
13:30 צהרים
15:30 סדר שני
19:00 ערבית
20:00 ארוחת ערב
21:00 סדר שלישי
23:00 כיבוי אורות
בעוד הילדים החילוני במקרה זה נדרש לעד 7 שעות לימוד ליום (8:00 עד 15:00 עם הפסקה לאחר לא יותר משעה וחצי לימוד רצוף), הרי שהילד החרדי בן הגיל נדרש ל 9-10 שעות לפחות, לא כולל זמני תפילה, ועם שתי הפסקות בלבד לאורך היום. משמעות הדבר היא שילד או נער בעל יכולות קשב מקבילות יכול להצליח לשרוד את המערכת האחת, בעוד הוא ייכשל במערכת השניה ללא תמיכה רפואית. רפואה טובה אינה מנותקת מהצרכים של האדם בהתאם לנסיבות חייו, ועל כן, לא יפתיע כי שיעור גבוה יחסית של נערים חרדים יפנו לעזרה בנושא זה.
