הניסיון שנצבר במהלך השנים ובתפקידים השונים שמילאה ד”ר וישנה הוביל להעמקה של הידע והיכולות הטיפוליות באנשים הסובלים ממצוקות שונות. מאידך, הלך ועלה התסכול לאור ההבנה כי פעמים רבות המטופל אינו מקבל את הטיפול שלו הוא נזקק, בשל הסתכלות צרה ומקובעת, המתעלמת מהתמונה הרחבה והצורך האמיתי של המטופל.
הקושי של המערכת להתמודד עם מצבים כרוניים גרם לא פעם לחיפוש אחר פתרונות מהירים, אך אלה היו לא פעם שטחיים וזמניים, ועד מהרה המצב חזר והתדרדר. היה צורך בהתבוננות רחבה יותר, מערכתית, ובאורך רוח הדרוש לצורך שינוי ממושך, תהליכי. לא פתרון בזק אלא הליכה משותפת בדרך חדשה, ולעתים ממושכת.
המטפלים הצעירים שהוכשרו על ידי ד”ר וישנה גילו רצון טוב ונחישות שנעדרה לא פעם ממטפלים מבוגרים יותר שנשחקו עם השנים. מאידך הידע של המטפלים המנוסים הוא אוצר בלום, שאין לו חלופה. הלכה ועלתה התחושה כי בסופו של דבר המטופל אינו מקבל מענה מספיק – המערכת אינה מסוגלת להתגמש, ונדירים המקומות המסוגלים לשלב בין ידע, מקצועיות, גמישות ובעיקר אנושיות. הבנה זו הובילה להקמתו של הבית של טלי. הרצון לתת את העזרה המקצועית ביותר, המותאמת ביותר לאדם ולמכלול חייו, על ידי אנשים ולמען אנשים. הרצון לעשות את הדברים בדרכנו, מתוך אהבת אדם וסבלנות אין קץ.
